בשנים האחרונות אנחנו מצלמים ומתעדים הרבה יותר מבעבר.
אבל במקביל, אנחנו גם "מאבדים" הרבה יותר תמונות - בסופו של דבר, אנחנו נשארים עם פחות תמונות זמינות לשימוש, פחות תמונות שבאמת נשארות לנו כמזכרת ׳חיה׳.
למה? ראשית, כל, או לפחות מרבית התמונות שלנו, נמצאות היום בטלפון הנייד או ב'ענן' ובפועל אנחנו לא עושים בהן כל שימוש. ככל שכמות התמונות מצטברת כך יותר קשה לנהל אותן, לסדר ולמיין ולכן גם הסיכוי שנסתכל בהן הולך ופוחת. אז נכון, התמונות שמורות להן במחשב או אי שם 'בעננים', ובמקרה הטוב אפשר למצוא תמונה מסוימת לפי תאריך וכו׳.
אבל האם אתם באמת מסתכלים על התמונות? האם באמת כל התמונות בכלל רלוונטיות ובעלות ערך? האם לא ׳מרוב עצים לא רואים את היער׳? ממחקר בלתי מבוסס (מהניסיון שלי בסינון ומיון תמונות של לקוחות...) רק 30% מהתמונות שלנו במכשיר הטלפון הנייד בכלל רלוונטיות. וגם מתוכן כ-40% הן כפילויות או ׳מיותרות׳. כשאנחנו מגבים/מעלים את כל התמונות שלנו לענן/מחשב ללא סינון, גם המקום של הזיכרון מתמלא מהר וגם, ופה הקושי, היכולת שלנו ובעיקר הרצון לשבת ולהסתכל על התמונות הוא בואו נאמר, שואף לאפס. מרוב צילומים ותמונות למעשה הדור של היום – הדור הכי מצולם, בעוד 20-30 שנים לא יזכה באמת להנות מהתמונות שלו (שלא לדבר על דורות ההמשך שלו)... אז מה עושים?
מקפידים לשמור את התמונות (לא רק בנייד).
מסננים תמונות – מוחקים את הכל המיותרות, הכפילויות וכו׳. מומלץ למיין את התמונות מדי תקופה קבועה (האידיאלי - פעם בחודש להוריד את כל התמונות למחשב ולמחוק את כל הקבצים המיותרים. לא יכולים פעם בחודש – פעם בחודשיים, שלושה... תזכרו – ככל שתצברו יותר תמונות כך יהיה לכם יותר קשה ופחות מוטיבציה לשבת ולסנן תמונות.
אוספים את התמונות החשובות שהצטברו מספיק תמונות עורכים את התמונות באלבום ומדפיסים.